תל בית צידה

על גב שלוחת בזלת היורדת מהגולן, כק"מ וחצי מחופה הצפוני של הכנרת וסמוך לנהר הירדן, נמצא 'תל בית ציידא'.  

בחפירות ארכיאולוגיות שערך במקום פרופ' רמי ערב התגלתה עיר מקראית הכוללת שער עיר מרשים. זוהי ככל הנראה 'צר' המופיעה בספר יהושע כאחת מערי הדייגים שעל חוף הכנרת: "וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת" (יהושע יט). פרופ' ערב מזהה אותה עם בירת ממלכת גשור שהתקיימה בדרום הגולן בתקופת המקרא. לממלכת גשור היו קשרים מיוחדים עם ממלכת דוד. דוד נשא את מעכה בת תלמי מלך גשור ובנם היה אבשלום.

היכן מקומה של בית ציידא?         

בית צידה נזכרת כמה פעמים במקורות בתקופת בית השני. יוסף בן מתתיהו, היסטוריון מתקופת בית שני, מספר שפיליפוס בן הורדוס העניק, בשנת 30 לסה"נ, זכויות עירוניות לבית ציידה ושינה את שמה ליוליאס, על שם יוליה-ליוויה, אשת הקיסר אוגוסטוס. ארבע שנים לאחר מכן מת פיליפוס בבית ציידה ונקבר בקבורה רבת פאר.

בספרות התלמודית נזכרת בית צידה כעיר שעמדה ליד הדרך הראשית המוליכה מבבל לארץ ישראל וכאזור עשיר בדגה. שלוש מאות מיני דגים מנה כאן ר' שמעון בן גמליאל.

לפי המסורת הנוצרית בעיר זו נולדו לפחות שלושה שליחים של ישוע: פטרוס, אנדריאס ופיליפוס. כמו כן, בבית ציידא ביצע ישוע שני ניסים חשובים: נס הלחם והדגים ונס ריפוי העיוור. ישוע קילל את בית ציידא יחד עם כורזין הסמוכה וניבא את חורבן: "אוי לך כורזין , אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לא בצור ובצידון נעשו" ( מתי יא , כא). 

ב-1838 עלה החוקר האמריקאי  אדוארד רובינזון, על ראש א-תל והציע לזהות את התל הזה עם בית צידה.

בשנים האחרונות חופר פרופ' מוטי אביעם על שפת הכנרת בחורבת בית – הבק. אביעם טוען שמצא בחורבת הבק את בית ציידא. פרופ' ערב ,לעומתו, ממשיך לצדד בזיהויה של בית ציידא בא-תל שבפארק הירדן.